Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 149b
שִׁיֵּיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא מַתְּנָתוֹ קַיֶּימֶת וְכַמָּה כָּל שֶׁהוּא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב קַרְקַע כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ וְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר מְטַלְטְלִין כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ
Traduction
§ The mishna teaches (146b): If a person on his deathbed reserved for himself any amount of land, his gift stands even if he subsequently recovers. The Gemara asks: And how much is meant by the term: Any amount? Rav Yehuda says that Rav says: This means land that is sufficient to provide for his livelihood. Since he reserved this land for himself, one can assume that he wished to transfer the rest of his property in any event. And Rav Yirmeya bar Abba says: Even if he reserved for himself movable property that is sufficient to provide for his livelihood, his gift is valid.
Tossefoth non traduit
שייר קרקע כל שהוא. ולא פירש איזו קרקע אלא חוץ מקרקעי סתם כל שהוא וי''ל גופו של עבד שייר דעבדא כמקרקעי דמי ומטלטלין נמי עשו שיור דאם אמר נמי חוץ ממטלטלין כל שהוא שייר בגופו של עבד וקרקע דתנן איידי כדקאמר גמרא ובגמרת א''י בפ''ג דפאה ור' יוסי בשם ר' אלעזר שייר מטלטלין ולא עשה כלום אני אומר גופו של עבד שייר ובמסקנא מפרש משום דלאו כרות גיטא מתנינן לה דכיון שיש לבעל העבד זכות בשטר שכתוב בו שייר קרקע לעצמו לא הקנה לו שטר לגמרי שגם זכות האדון כתוב בו הלכך לא קרינא ביה ספר כריתות וטעמא דר''ש דאמר לעולם הוא בן חורין משום דחשיב ליה כרות גיטא בהכי כיון שלא שייר בגוף העבד מיהו מתחלה היה סבור דטעמא דת''ק משום דשייר בגוף העבד וכן בפ''ק דגיטין (דף ח:) דמוקי פלוגתייהו בפלגינן דבורא מתחלה היה סבור כן דלת''ק משום שייר בגוף העבד ולר''ש לא שייר דפלגינן דבורא והעבד קנוי לעצמו ושם פירש רבינו חננאל מתחלה סובר ת''ק כיון ששייר קרקע כל שהוא סתם אין יכול לברר העבד הנכסים שהקנה לו רבו ולא קנה בנכסים דאמר יד בעל השטר על התחתונה וכיון שבנכסים לא קנה עצמו נמי לא קנה ור''ש סבר אע''ג דלא קנה בנכסים עצמו קנה דפלגינן דבורא עד שיאמר חוץ מאחד מרבוא דאיכא למימר גופו של עבד שייך וכן פירש בגמרת א''י לשון רבינו חננאל והתוספתא נראה דבשבוש מיתניא דמאי בא ר''ש להשמיענו דאפילו היכא שאומר חוץ מעיר פלונית וכי בשביל שהזכיר מה שמוציא יש לו להיות פחות בן חורין דכל שכן [שהוא משוחרר] כשאומר סתם דיד בעל השטר על התחתינה וסמי תוספתא מקמי ירושלמי ומיהו אין נראה לשבש התוספתא:
אָמַר רַבִּי זֵירָא כַּמָּה מְכַוְּונָן שְׁמַעְתָּתָא דְסָבֵי קַרְקַע טַעְמָא מַאי דְּאִי קָאֵי סָמֵיךְ עֲלֵיהּ מִטַּלְטְלִי נָמֵי אִי קָאֵי סָמֵיךְ עִילָּוַיְהוּ
Traduction
Rabbi Zeira said: How meticulous are the halakhic statements of the elders Rav Yehuda and Rav Yirmeya. With regard to land, what is the reason that he must have reserved enough for his livelihood? The reason is that if he recovers he will rely on that land for his livelihood. With regard to movable property as well, if he recovers he will rely on it for his livelihood.
מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף וּמַאי כַּוּוֹנְתָּא מַאן דְּאָמַר מְטַלְטְלִין קַרְקַע תְּנַן מַאן דְּאָמַר כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ כָּל שֶׁהוּא תְּנַן
Traduction
Rav Yosef objects to Rabbi Zeira’s statement: What is meticulous about these statements? The statement of the one who says the gift is valid even if he reserved for himself movable property is difficult, as we learn in the mishna that he must leave himself land. The statement of the one who says that he must leave himself an amount sufficient to provide for his livelihood is difficult, as we learn in the mishna that his gift is valid if he reserved for himself any amount.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְכָל הֵיכָא דְּתָנֵי קַרְקַע קַרְקַע דַּוְקָא וְהָא תְּנַן הַכּוֹתֵב כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ יָצָא בֶּן חוֹרִין שִׁיֵּיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא לֹא יָצָא בֶּן חוֹרִין רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא בֶּן חוֹרִין עַד שֶׁיֹּאמַר כָּל נְכָסַי נְתוּנִין לִפְלוֹנִי עַבְדִּי חוּץ מֵאֶחָד מֵרִבּוֹא שֶׁבָּהֶן
Traduction
Abaye said to Rav Yosef: And anywhere that the term land is taught, does it mean specifically land? But didn’t we learn in a mishna (Pe’a 3:8): With regard to one who writes, i.e., gives via a document, all of his property to his Canaanite slave, the slave has been emancipated, but if he reserved for himself any amount of land, then he has not been emancipated, as perhaps he reserved the slave for himself as well. Rabbi Shimon says: He always becomes a freeman regardless of the wording of the document, even if the owner reserved land for himself, unless it says in the document: All of my property is given to so-and-so my slave, except for one ten-thousandth of it, as in that case it is possible that the master meant to include the slave in the portion that he is not giving away. Consequently, the slave is not emancipated.
Tossefoth non traduit
שייר קרקע כל שהוא לא יצא בן חורין ור''ש אומר אפילו אמר כל נכסיי קנוי לך חוץ מעיר פלונית חוץ משדה פלונית זכה בנכסים קנה עצמו בן חורין. פירוש אפילו הזכיר בהדיא מה שמוציא מן השחרור דאז יש לנו לומר שלא שחרר העבד אפ''ה קנה נכסים ונשתחרר דפלגינן דבורא דאית לן למימר מאותה שדה או מאותה עיר הדר ביה אבל מן העבד לא הדר ביה מכלל דרבנן דפליגי עליה אית להו דלא פלגינן דבורא ומדהדר בנכסים הדר נמי בעבד א''נ מדשייר בנכסים שייר נמי בעבד ובפ''ק דגיטין (דף ח:) מייתי לה נמי להך דהכא למימרא דפלגינן דבורא ולא כפרש''י דהתם אלמא לא שייר כלל מן העבד אלא מן הנכסים ובהא פליגי רבנן עליה ובפלוגתייהו בפ''ק (שם.) גבי ר''מ אומר עכו כא''י לגיטין אבל אין להקשות על פירוש רבינו שמואל שפירש ששייר העבד משום דהוי מקרקעי מדאמר עשו מטלטלים שיור אצל עבד דהא ודאי אמת הוא דהוי מטלטלים כמו מקרקעי. מ''ר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source